בדיקת שמיעה
חוש השמיעה הוא אחד מחמשת החושים המרכזיים שלנו, והוא מאפשר לנו לקלוט גירויים קוליים מהסביבה ולעבד אותם במוח. הקול הוא למעשה תנודות של אוויר (גלי קול) הנקלטות על ידי האוזן החיצונית, מועברות דרך האוזן התיכונה אל האוזן הפנימית, שם הן מומרות לאותות חשמליים ונשלחות למוח דרך עצב השמיעה.
ירידה בשמיעה
ירידה בשמיעה
ירידה בשמיעה יכולה להתרחש בכל שלב במערכת השמיעה, והיא מתחלקת למספר סוגים:
- ירידה הולכתית (Conductive Hearing Loss): נובעת מבעיה בהעברת הקול דרך האוזן החיצונית או התיכונה (למשל נוזלים, דלקות, פקק שעווה, נקב בעור התוף).
- ירידה תחושתית-עצבית (Sensorineural Hearing Loss): נגרמת כתוצאה מנזק לאוזן הפנימית או לעצב השמיעה (למשל רעש חזק, גיל, מחלות תורשתיות, תרופות ototoxic).
- ירידה מעורבת (Mixed Hearing Loss): שילוב של ירידה הולכתית ותחושתית-עצבית.
סוגים של בדיקות שמיעה
- אודיומטריה (Audiometry) בדיקה הבודקת את סף השמיעה של הנבדק לצלילים בתדרים ועוצמות שונות. מבצעים אותה לרוב בעזרת אודיומטר בתוך חדר אקוסטי:
- אודיומטריה התנהגותית: הנבדק לוחץ על כפתור כאשר הוא שומע צליל. נבדקים תדרים שונים גם באוזניה וגם בהעברת עצם (Bone Conduction).
- Speech Audiometry: בדיקה הבודקת את היכולת להבין מילים בעוצמות שונות.
- טימפנומטריה (Tympanometry) בדיקה הבודקת את תפקוד האוזן התיכונה והיענות עור התוף ללחצים שונים. היא עוזרת לזהות:
- נוזלים באוזן התיכונה
- נקב בעור התוף
- תפקוד לקוי של עצמות השמע
- תפקוד תעלת האוסטכיוס (באופן עקיף)
- רפלקס אקוסטי (Acoustic Reflex) בדיקה שבודקת את תגובת השריר הקטן באוזן התיכונה (הסטפדיוס) לגירוי קולי חזק. רפלקס תקין מעיד לרוב על שלמות שרשרת השמע והמעבר העיצבי עד גזע המוח.
- בדיקת תפקוד תעלת האוסטכיוס (Eustachian Tube Function Test) בדיקות שמעריכות את היכולת של תעלת האוסטכיוס לאוורר את האוזן התיכונה ולהשוות לחצים. בדיקות אלו נעשות לעיתים על ידי שינויי לחץ בטימפנומטריה או באמצעות בדיקות נוספות כמו Valsalva maneuver או Toynbee maneuver.
סוגים של בדיקות שמיעה
למה לעשות בדיקת שמיעה?
למה לעשות בדיקת שמיעה?
בדיקת שמיעה יכולה לעזור ל:
- לזהות ירידה בשמיעה בשלבים מוקדמים, גם אם האדם עצמו עדיין לא שם לב לכך.
- לאבחן את סוג הירידה בשמיעה (הולכתית, תחושתית-עצבית או מעורבת).
- להתאים טיפול מתאים, כמו מכשיר שמיעה, ניתוח, או טיפול רפואי.
- לנטר שינויים בשמיעה לאורך זמן, במיוחד אם יש גורם סיכון.
מתי מומלץ לעשות בדיקת שמיעה?
בדיקת שמיעה היא פשוטה, לא פולשנית, ובעלת ערך עצום באבחון וטיפול מוקדם.
מומלץ לפנות לבדיקת שמיעה בכל הופעה של תסמין חשוד, או כחלק ממעקב במצבי סיכון.
הופעת תסמינים
- קושי להבין דיבור, במיוחד בסביבה רועשת
- צורך להגביר ווליום בטלוויזיה או בטלפון
- צלצולים או רעשים באוזן (טינטון)
- תחושת אטימות באוזן
- כאבי ראש או סחרחורת שמלווים בקשיי שמיעה
חשיפה לגורמי סיכון
- חשיפה ממושכת לרעש חזק (כמו מוזיקאים, עובדים בתעשייה, חיילים)
- מחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם, או מחלות נוירולוגיות
- שימוש בתרופות שעלולות להזיק לשמיעה (ototoxic)
- היסטוריה משפחתית של ירידת שמיעה
מעקב תקופתי
- ילדים ותינוקות – סקר שמיעה עם הלידה, ובדיקות מעקב בהתפתחות הילד
- מבוגרים מעל גיל 50 – מומלץ לבצע בדיקה שגרתית אחת לכמה שנים
- לאנשים עם מכשירי שמיעה – בדיקות תקופתיות להתאמת עוצמה ותחזוקה
לפני או אחרי ניתוחים או טיפולים רפואיים
- למשל לפני ניתוחי אף-אוזן-גרון או בעקבות דלקות חוזרות באוזניים
- לאחר טיפולים כימותרפיים או אנטיביוטיקות מסוימות
בעיות דיבור או התפתחות בילדים
- עיכוב בדיבור, בעיות בהיגוי, קשיים בבית הספר – לעיתים נובעים מבעיה בשמיעה.
