שינה מרובה חיונית לבריאותו ולהתפתחותו של ילד צעיר, אך כמעט מחצית מהילדים חווים בעיות שינה בשלב מסוים במהלך ילדותם. הפרעות שינה נפוצות בילדים כוללות דום נשימה בשינה ונדודי שינה, כמו גם פאראסומניה, שהן התנהגויות משבשות הקשורות לשינה כמו הליכת שינה ופחדי לילה.
הפרעות שינה אצל ילדים, במיוחד פאראסומניה, לא צפויות להימשך לאחר גיל ההתבגרות. עם זאת, הן עלולות להפריע להתנהגותם במהלך היום ולאיכות החיים הכללית שלהם.
הגורמים להפרעות שינה אצל ילדים
להפרעות שינה מסוימות יש סיבות דומות אצל מבוגרים וילדים כאחד. השמנת יתר היא גורם סיכון מוביל לפתחדום נשימה חסימתי בשינה. בנוסף, הפרעות שינה שעלולות להיות להן נטייה גנטית, כגון תסמונת רגליים חסרות מנוחה או בעיות רפואיות מסוימות והפרעות חרדה מעלות את הסיכון לבעיות שינה בכל גיל.
עם זאת, דפוסי ההתנהגות הייחודיים לילדים יכולים להוביל גם הם להפרעות הקשורות לשינה. עד גיל 5 בערך, נדודי שינה הם בדרך כלל תוצאה של שעות שינה לא עקביות או היגיינת שינה לא טובה.
הפרעות שינה נפוצות אצל ילדים
נדודי שינה
נדודי שינה היא אחת מהפרעות השינה הנפוצות, המשפיעה על 20% עד 30% מהילדים. התסמינים העיקריים הם קשיי הירדמות, קושי לשמור על רצף השינה או שניהם.
מומחים רפואיים מחלקים בדרך כלל נדודי שינה בילדים לשלוש קטגוריות:
- נדודי שינה התנהגותיים – שכיחים ביותר בילדים עד גיל 5. צורה זו של נדודי שינה קשורה להתנגדות לשינה ומתבטאת בכך שלילד לוקח זמן רב להירדם והוא חווה יקיצות תכופות בלילה. התנהגויות אלו מתרחשות מדי פעם עם רוב הילדים, אך עשויות להיחשב כהפרעת שינה אם הן מתרחשות לעיתים קרובות ומפריעות לתפקודם התקין.
- נדודי שינה מותנים – שכיחים יותר בקרב ילדים מבוגרים ומתבגרים, ומתרחשים כאשר תחושות של חרדה הקשורות לשעת השינה והשינה עצמה מונעות מהילד להירדם או להישאר ישן.
- הפרעות שינה חולפות – שיבושים זמניים בשגרה הרגילה של הילד כמו נסיעות, מחלה או אירועי חיים מלחיצים עלולים לגרום להתקפי נדודי שינה קצרי טווח.
נדודי שינה בילדות יכולים להיות מאתגרים עבור כל המשפחה. עם זאת, קיימים טיפולים יעילים. שינויים התנהגותיים כגון ביסוס שגרת שינה עקבית הם בדרך כלל הקו הראשון של הטיפול ויכולים להוביל לשיפורים ברווחה הן עבור הילד והן עבור המטפלים בו.
דום נשימה חסימתי בשינה
דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) מתרחש כאשר הרקמות בגרון חוסמות את מעבר האוויר במהלך השינה. זה יכול להוביל להפסקות תכופות ורגעיות בנשימה שעלולות להפריע לשנת הלילה באופן משמעותי.
כ-1% עד 5% עשויים לחוות דום נשימה חסימתי בשינה. אצל ילדים, הסיבות השכיחות כוללות שקדים מוגדלים, השמנת יתר ומצבים דנטליים מסוימים או מומים מולדים.
בהתאם לחומרת התסמינים וגורמי סיכון אחרים כגון השמנת יתר, רופא ילדים עשוי להמליץ על הערכה נוספת על ידי מומחה ברפואת שינה או באמצעות בדיקת מעבדת שינה הכולל ניתוח רפואי בן לילה במרפאת שינה. על בדיקת שינה לילדים תוכלו לקרוא במאמר המורחב שהכנו לכם כאן.
אפשרויות הטיפול תלויות בגורם ובחומרה של OSA בילדים, אך עשויות לכלול התאמת CPAP או התקן דנטלי. אם נקבע כי הסיבה היא שקדים מוגדלים או אדנואידים, ניתן להמליץ על ניתוח להסרתם.
נחירות אצל ילדים
רוב הילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה חווים גם נחירות. יש לזכור כי נחירות אצל ילדים נפוצות יחסית ולא תמיד מעידות על בעיה גדולה יותר. בין 10% ל- 17% מהילדים נוחרים, וייתכן שלא יראו סימנים אחרים של דום נשימה בשינה. הורים או מטפלים של ילד הנוחר בקול רם או לעתים קרובות צריכים לדון בתסמינים שלהם עם רופא הילדים, שעשוי להמליץ על בדיקת שינה ביתית כדי להעריך טוב יותר את הנחירות ואת איכות השינה של הילד.
סהרוריות
הליכה סהרורית היא הפרעה הכרוכה בהליכה או בהתנהגויות מורכבות אחרות בזמן שינה. הליכה סהרורית נוטה להיות שכיחה יותר בקרב ילדים מאשר מבוגרים. כ -5% מהילדים מפגינים סימני סהרוריות בהשוואה ל- 1.5% מהמבוגרים. אמצעי בטיחות והפחתת נזקים הם צעדים חשובים בניהול הליכה סהרורית אצל ילדים.
חשוב לדבר עם רופא הילדים אם הסימפטומים של סהרוריות כשהם תכופים ומתמשכים. רופא יכול לשלול כל גורם בסיסי רציני ולעזור בפיתוח תוכנית טיפול יעילה. בדומה להרטבת לילה, סהרוריות נוטה להיפתר ככל שהילד מתבגר.
פחדי לילה
פחדי לילה הם סוג של פאראסומניה שבה הילד מתעורר לפתע בתחושת פחד ופאניקה. לא תמיד הילד יזכור מה עורר בו את תחושת הפחד הזו.
פחדי לילה נדירים אצל מבוגרים. עם זאת, כ- 30% מהילדים חווים אותם, בדרך כלל בין הגילאים 3 עד 7. חוקרים רפואיים אינם מבינים לחלוטין מדוע מתרחשים ביעותי לילה, אם כי נצפתה נטייה משפחתית.
אפשרויות הטיפול מוגבלות. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לספק נחמה וביטחון לאחר כל אירוע לילי. מומחים לשינה עשויים להמליץ על ניהול יומן, שבו מציינים מתי מופיעה כל אפיזודה, כדי לנסות לקשר את האירועים לחוויות של הילד במהלך היום או לאירועים שונים בחייו.
סיוטי לילה
חשוב להבדיל בין פחדי לילה לסיוטים. פחדי לילה הם הפרעת שינה המתרחשת בדרך כלל בשלב תנועות העיניים הלא מהירות (non-REM) של השינה. לילד בדרך כלל לא יהיה זיכרון מהאפיזודה.
לעומת זאת, סיוטים מתרחשים בדרך כלל במהלך שנת תנועת עיניים מהירה (REM), שלב השינה הקשור בדרך כלל לחלום. סיוטים נגרמים לרוב עקב מתח או אירועי חיים גדולים. חלומות רעים יכולים גם לגרום לתחושות של חרדה, שאולי הילד ירצה לדבר עליהם עם הורה או מטפל.
ישנוניות מוגזמת במהלך היום
ישנוניות מוגזמת בשעות היום קשורה לירידה בערנות, ישנוניות מוגברת והירדמות במהלך היום. למרות שאינה הפרעה בפני עצמה, ישנוניות מוגזמת במהלך שעות היום היא סימפטום שכיח הקשור למספר בעיות הקשורות לשינה ולמצבים בריאותיים.
בין 10% ל- 20% מהילדים חווים סימנים של ישנוניות בשעות היום. עם זאת, זה עשוי להיות תת אבחון אצל חלק מהילדים. אחת הסיבות היא שהתסמינים המשניים אצל ילדים יכולים להיראות סותרים, כולל היפראקטיביות והתנהגות תוקפנית.
אם ילדכם חווה ישנוניות ניכרת במהלך היום או שאתם מזהים שינויים בהתנהגותו, התייעצו עם רופא הילדים שלו. ישנן מספר שיטות סקר לזיהוי הפרעות שינה אצל ילדים שיכולות לסייע בזיהוי בעיות הקשורות לשינה.
ברוקסיזם
ברוקסיזם מתייחס לחריקת שיניים חוזרת ונשנית. בקרב מתבגרים, השכיחות של ברוקסיזם בשינה מוערכת בכ -15% .
חריקת שיניים יכולה להתרחש במהלך היום או הלילה. כאשר זה מתרחש בלילה, זה יכול לשבש את שנתו של הילד. חריקת שיניים יכולה גם להוביל למספר תסמינים, ביניהם כאבי ראש, נזק לשיניים ופגיעה בשרירי הלסת.
חריקת שיניים אצל ילדים ומבוגרים יכולה לנבוע ממספר גורמים, מה שמקשה על זיהוי גורם יחיד. עם זאת, נמצא כי מתח קשור באופן הדוק לברוקסיזם, אשר עשוי להצטמצם ככל שהילד מתבגר, אך המצב יכול לחזור. אפשרויות הטיפול כוללות התקן דנטלי למניעת נזק לשיניים ושימוש בטכניקות פסיכותרפיה והרפיה להפחתת מתח ומתח בשרירים.
תסמונת רגליים חסרות מנוחה (RLS)
תסמונת רגליים חסרות מנוח, הידועה גם כמחלת וויליס-אקבום, היא הפרעת תנועה שעלולה להפריע לשינה באופן משמעותי. התסמין העיקרי הוא דחף מכריע ללא כאבים להזיז את הרגליים. דחף זה גובר לעתים קרובות בלילה כאשר האדם נמצא במנוחה.
תסמונת רגליים חסרות מנוח עלולה להיגרם כתוצאה מבעיה בסיסית כמו מחסור בברזל. במקרים מסוימים, הסיבה עשויה להיות גנטית. התסמינים יכולים להופיע בילדות, אך הפרעה זו מאובחנת במידה רבה בתת-אבחון בילדים. אם ילדכם חווה דחף בלתי נשלט להזיז את רגליו שמחמיר בלילה ומשבש את שנתו, התייעצו עם איש מקצוע רפואי. עם אבחנה נכונה, ניתן לטפל בסימפטומים.
טיפים להתמודדות עם הפרעות שינה אצל ילדים
אם ילד חווה בעיות תכופות הקשורות לשעת שינה ושינה, ישנן מספר גישות שהורים ומטפלים יכולים לנקוט:
- שיפור היגיינת השינה – היגיינת השינה מתייחסת להרגלים והשגרה הקולקטיביים שיכולים להשפיע על השינה. עבור ילדים צעירים, שגרת שינה עקבית מקדמת שינה בריאה ותוצאות חיוביות אחרות כגון התפתחות שפה וקשר משפחתי. מרכיבים חשובים נוספים של היגיינת שינה נכונה כוללים פעילות גופנית יומיומית והגבלת זמן המסך בשעות הערב.
- הפחתת גורמי לחץ – הסיכוי להופעתן של הפרעות שינה אצל ילדים גדל בקרב מי שחווים בעיות רגשיות. גם אם לילד אין בעיה מאובחנת, ללחץ יכולה להיות השפעה מכרעת על השינה. טכניקות מדיטציית מיינדפולנס יכולות להועיל ולסייע בהפחתת החרדה עבור ילדים החווים בעיות שינה הקשורות ללחץ.
- אופטימיזציה של סביבת השינה – מרחב השינה של הילד אמור לעזור לקדם הרפיה סביב שעת השינה. המשמעות היא מזעור רעשים, שמירה על אורות מעומעמים לפני השינה ושליטה בטמפרטורת החדר כך שלא יהיה לילד חם מדי או קר מדי.
הפרעות שינה אצל ילדים – מתי לפנות לרופא?
לילה או שניים מדי פעם של שינה גרועה הם נורמליים עבור רוב הילדים. עם זאת, הפרעות שינה קבועות או תסמינים חריגים המונעים לעתים קרובות שנת לילה טובה הם בדרך כלל סיבה לדאגה. אם ילדכם חווה סימנים של אובדן שינה כרוני או הפרעות שינה נרחבות אחרות, שוחחו על הסימפטומים שלהם עם רופא הילדים או מומחה שינה לילדים. בהתאם לסימפטומים ולהיסטוריה הרפואית שלהם, הרופא שלהם עשוי להמליץ על מחקר שינה במרפאת שינה כמו "נשימה בריאה" או על הערכה נוספת על ידי מומחה לרפואת שינה.
